top of page

האם אנחנו מבינים מול מי אנחנו נלחמים?

הפוסט הזה איננו פוליטי, הוא על איך אנחנו חושבים לנצח. מאז ה- 7 לאוקטובר אנחנו במלחמה. אמנם אנחנו תלויים בדיווחים מהתקשורת לסוגייה, אבל אם מה שאנחנו שומעים מאפיין משהו מהמציאות שמסתתרת מאחורי הדיווחים אז אולי אנחנו בבעיה. אני נשאר כל ערב תמהה מול הטלוויזיה: האם המנהיגים שלנו וראשי הצבא שלנו מפנימים מול מי אנחנו נלחמים? והשאלה שלי היא מקצועית – לא פוליטית או מחאתית. אם מובילי המלחמה לא תופסים אותה נכון הם מתנהלים לא נכון. ואם נתעלם רגע מההצהרות הפומפוזיות של 'אנחנו ננצח' – מה באמת תפיסת ניהול המלחמה מול מלחמת הגרילה של הצד השני?



להלן כמה עקרונות של לוחמת גרילה שאני לא בטוח שמנהלי הלחימה בדרג המדיני ובדרג הצבאי לוקחים בחשבון. לפחות לי זה לא ניראה כך.

עקרונות הלחימה המאפיינים טרוריסט לוחם גרילה:

אי-וודאות ופניקה: המטרה האולטימטיבית של טרור היא לפרק את הרצון ואת היכולות של הצד השני להתנגד ולתכנן תגובה אסטרטגית קוהרנטית. המטרה היא לא לנצח בשדה הקרב אלא ליצור מקסימום כאוס ותגובת יתר. הרציונליות של הצד השני היא הכוח העיקרי שלו וקו ההגנה האחרון שלו – עליך לפורר אותה

דע את האויב: המטרה של האסטרטגיה שלך היא פחות כלפי הצבא ויותר כלפי האנשים והנשים שמנהלים אותו. אם אתה מבין איך הראש שלהם עובד יש לך את המפתח להונאה, לשליטה בתודעה שלהם. אמן את עצמך לקרוא אנשים, לאסוף סיגנלים שהם שולחים באופן לא מודע לגבי המחשבות שלהם והכוונות שלהם.

עצב נוכחות מאיימת: הדרך הטובה ביותר ללחום באויב היא למנוע ממנו לתקוף אותך. בנה תדמית של עוצמה ושיגעון. להילחם בך לא יהיה שווה את התוצאה. אי וודאות לפעמים עדיפה על איום גלוי. אם לאויב שלך לא ברור מה יהיה מחיר העימות הוא עשוי להעדיף להימנע.

בלבל את האויב ע"י שתערבב עובדות עם פיקציות: מאחר שאין אדם שיכול לשרוד מבלי היכולות לחוש ולראות מה קורה סביבו, עשה לו את זה קשה להבין מה קורה ומה אתה עושה. האכל את הציפיות שלו ותמרן את המציאות כך שתספק את הרצונות שלו והם כבר 'יסדרו' את עצמם. תנסה לשלוט באופן שבו הם תופסים את המציאות ואז אתה שולט בתגובות שלהם.

שלוט בהיבט המוסרי:  בעולם הפוליטי הסיבה שעבורה אתה נלחם צריכה להיתפס כעילאית יותר מזו של האויב שלך. ע"י שתערער על המוטיבציות של האויב ותראה אותם כתכלית הרוע, תצמצם את הבסיס התומך באויבך ואת מרחב התמרון שלו.

אל תרגיש מאוים מהמראה החיצוני של האויב – הכה בו בפרטים:  ע"י פיצול ל לחלקים אתה יכול לפרק את המכלול. פרק בעיה גדולה לבעיות קטנות – לחלקים שניתן להכות בהם.

תראה כאילו אתה פועל לטובת אינטרסים של אחרים: בה בשעה שאתה מקדם את האינטרסים שלך תיראה כאילו אתה מקדם אינטרסים של אחרים שיעשו חלקים בעבודה שאתה חלש בהם 'בעבור עצמם'. כשאחרים עושים את העבודה המלוכלכת הם תורמים להישג שלך. בה במידה נסה לפרק  ולהחליש שיתופי פעולה ובריתות של אויביך כדי לבודד אותם.

קח את הכיוון הבלתי-צפוי: אנשים מצפים לפעולה שתואמת לתבניות המוכרות להם ותפיסות שלהם ('קונספציות'). תתחיל בדברים צפויים ומוכרים כדי לעצב את הדימוי שלך בעיניהם ולקבע אותו ואז הכה בהם ביוצא מן הכלל. הטרור  מצליח יותר כשהוא מפתיע. לפעמים המוכר מפתיע בגלל שלא מצפים לו.

הימנעות מלספק מטרות:  התחושה של ריק, שקט, ומניעת הזדמנויות להיתקלויות היא תחושה שקשה לאנשים להחיל. אל תיתן לאויביך הזדמנויות לתקוף, תן להם לשוטט בחיפושם אחרי יחידותיך ונצל זאת לצפות על מאפייני הפעולה שלהם ואז תנעץ בהם סיכות חדות ומעצבנות.

הקרב המציף - שלב בתוך פעולות ההתנגדות מהירות והפתעות: בעולם שבו אנשים רבים הם איטיים בהחלטותיהם וזהירים מאד, המהירות מספקת לך כוח מיוחד. הכה ראשון, לפני שלאויב שלך יהיה זמן לחשוב ולהגיב. זה יהפוך אותו רגשני, לא-מאוזן, ונוטה לטעויות.

הכה בהם במקום הכי כואב: לכל אחד יש מקור כוח מרכזי שהוא תלוי בו. כשאתה לומד את האויב חפש את המקור, מרכז שיווי המשקל שלו,  - זה שמחזיק את המסגרת.  להכות שם זה לגרום לכאב לא-פרופורציונלי למכה. חפש את מה שהצד השני מעריך ביותר – שם אתה צריך להכות.

שליטה בדינמיקה:  הצד השני כל הזמן מנסה לשלוט בך. במקום לנסות להיות דומיננטי על האויב בכל פעולה, נסה להגדיר את הדינמיקה של היחסים עצמם. תמרן לשליטה בתודעה של הצד השני, לחץ על הכפתור הרגשי שלו והכרח אותם לעשות טעויות.

המלחמה הדיפלומטית: תוך כדי משא ומתן אתה צריך להמשיך להתקדם, ליצור לחץ מתמשך שמכריח את הצד השני להתגמש לתנאים שלך. ככל שתיקח יותר יהיה לך יותר מה להחזיר במינימום ויתור. עשה לך שם של נוקשה, קשה בוויתורים, כך שהאחרים יבואו אליך על קצות האצבעות שלהם.

בחר את הקרבות שלך בזהירות: המשאבים, המיומנויות והאנרגיות תמיד מוגבלים. דע את מגבלותיך ובחר את הקרבות בזהירות. העלויות הסמויות העיקריות של מלחמה הן, הזמן, הרצון הטוב של הפוליטיקה, שרידות הרצון לנקום. לפעמים טוב יותר לחכות ולא לתקוף ישירות את האויב.

אל תלחם את ה'מלחמה האחרונה': מה ש'יוריד' אותך זה הכאבים של העבר. צריך להילחם נגד העבר ולהכריח את עצמך להתמודד עם ההווה בלבד. אל תחזור על עצמך. אל תנסה שוב ושוב שיטות מוכרות. מלחמת הגרילה היא נגד התודעה שלך עצמך.

חשוף את האגפים – החלקים החלשים: כאשר אתה תוקף ישירות את מחזק את ההתנגדות כך שהמשימה שלך הופכת יותר קשה. הדרך הנכונה היא להסב את תשומת ליבו של האויב לחזית אך לתקוף מהצדדים – במקומות לא צפויים באופן שחושף את החולשות שלו.

בתוך האנדרלמוסיה של האירועים אל תאבד את האיזון הפנימי. אתה חייב לשמר את התודעה שלך מנותקת מהכאוס שמסביב.

שמור על תחושת הבהילות: אתה האויב העיקרי של עצמך כשאתה מבזבז את זמנך על חלומות לגבי העתיד במקום להיות מחובר להווה. נתק את קשריך עם העתיד, תן לעצמך להיכנס אל טריטוריית אי- הוודאות, שמור את הגב שלך צמוד לקיר כך שתהייה מוכרך להילחם כמו משוגע בכדי לצאת בחיים.

המנע מ'חשיבת יחד' פעל על פי אסטרטגיה של שליטה ובקרה: לאנשים בקבוצה יש אג'נדות שונות. עליך ליצור ולשמר שרשרת פיקוד שבה לכל מפקד בשרשרת יש תחושה של השפעה ושייכות, אבל בתנאי שהוא הולך בעקבותיך.

פצל את כוחותיך: המשתנים הקריטיים להצלחה במלחמה הם מהירות וגמישות – היכולת לקבל החלטות ולבצען מהר יותר מהיריב. תן לכוחות קטנים, מאומנים ומיומנים שיכולים לפעול באופן עצמאי משימות ושחרר אותם לפעולה.

הפוך את המלחמה שלך ל'מסע צלב': הסוד למוטיבציה ולמורל של הכוחות הוא להוביל אותם לחשוב פחות על עצמם ויותר על הקבוצה, תן להם סיבות לשנוא את האויב כך שיראו את ההישרדות הפרטית שלהם כקשורה להצלחת הצבא בכללו.

תקיפה תגובתית: לפעמים עדיף לחכות לראות את תקיפות האויב, ללמוד אותן ולבחור את התגובה בהתאמה לנקודות התורפה שמתגלות. בכך אתה גם דוחה את היכולות של האויב לזהות את נקודות התורפה שלך.

העדף מרחב על זמן: נסיגה מול אויב עדיף אינה סימן לחולשה אלא של עוצמה. על ידי הימנעות מקרב שהאויב בחר אתה חוסך זמן חשוב, זמן להתעשת, לחשוב, לקבל פרספקטיבה. לפעמים אפשר להשיג הרבה ע"י לא לעשות כלום.

אסטרטגית היציאה: אתה תישפט ע"י העולם לפי האופן שבו תביא את הדברים לידי סיום. תוצאה מעורפלת ומבלבלת יכולה להישאר כזאת להרבה שנים. האומנות לסיים נכון היא לדעת מתי לעצור. להימנע מקונפליקטים וממחויבויות שמהן אין יציאה ברורה.

 

תסלחו לי על האורך,

אבל

אני די בטוח שלסינואר ונסראללה היה מספיק זמן לקרוא את כל הספרות המקצועית הרלוונטית לקרבות שהם מנהלים. האם אנחנו קראנו?

האם הלחימה שלנו מתמודדת עם העקרונות הללו כשהם מופעלים ע"י האויבים שלנו בצפון ובדרום?


הפוסט הזה הושפע מ :

Greene, R (2006): The 33 Strategies of War, Viking.

התמונה מתוך האתר של מרכז המורשת למודיעין.

Yorumlar


bottom of page