מה צופה השנה החדשה? כאוס!

December 31, 2016

 

גופי התקשורת השונים מנסים עכשיו לסכם שנה ולצפות איך תיראה השנה הבאה. הפעם זה נופל טוב: נשיא חדש עומד להכנס בראש המעצמה המובילה את עולם בדיוק כשהשנה מתחלפת. מה טוב מזה בכדי לשקוע בתחזיות.

כנראה שחבל על הזמן, כנראה שבשנה הקרובה לא נבין כלום.

כדי לנסות להבין למה לא כדאי לנסות להבין – הנה ההצעה שלי למחשבה.

כרגיל בעולם כאוטי אני מאבחן את המצב בשלוש רמות הקונפליקט הטקטוני,הקונפליקט הכלכלי פוליטי, והזיק המעורר:

 

הקונפליקט הטקטוני:

 

לאורך השנים האחרונות אנחנו על הר-געש של קונפליקטים מתמשכים אך בלתי פתורים: גלובלזציה מול הסתגרות לאומנית;  אי- שוויון כלכלי וחברתי: עשירים מול עניים; ליברליזם מול שמרנות דתית. הגירה בליבה של אירופה מבוססת מלחמה במזרח התיכון ובצפון אפריקה. עולם עם שוטר עולמי מוכר הופך לזירת התגוששות בין שלושה גורמים המנוהלים ע"י שליטים פחות ופחות רציונאליים.

כל אלו  הן תופעות המשמרות אי- נחת ואנרגיות שינוי שמחכות לזמנן. הר הגעש פעיל ומחכה להתפרצות

 

הקונפליקט הפוליטי- כלכלי:

האם יש מנגנון שיכול לטפל באנרגיות הללו?

מארג הכוחות המטפל בהם מתערער. אם עד לאחרונה ראינו מארג שלטוני ליבראלי שמשנס את מותניו כדי לנהל את הר הגעש הזה, הרי שהמארג הזה משתנה לאט לאט לכיוון ברור – פחות ליבראלי, פחות דמוקראטי, פחות רציונאלי.  כמות המנהיגים  בעלי הרוח הליבראלית- דמוקרטית - רציונאלית קטנה והולכת מול התחזקות המנהיגות השמרנית, האוטוריטטיבית, המחרחרת קונפליקטים. פוטין ברוסיה, ארדואן בתורכיה, לה-פן מתחזקת בצרפת , ברקזיט באנגליה, התחזקות סין; האם מכל הארצות – גרמניה היא הקול הליברלי האחרון? מול אלו הולך ונחלש כוחם של המוסדות הבינלאומיים.

 

הזיק המעורר: טראמפ:  איש עם בעייה נרקיסיסטית בולטת[1] בעמדת השפעה חריגה בעוצמתה.

תסמיני ה – NPD   (Narcissistic Personality Disorder) שמראה דונלד טראמפ הם כה רבים שלא יהיה זה מוצדק להתעלם מהם.  אנשים בעלי התסמינים הללו הם אנשים שמנפחים את החשיבות העצמית שלהם, יש להם צורך עמוק בהערצה עיוורת, והם חסרים אמפטיה לאחרים. מאחורי המסכה  של שליטה עצמית מלאה מסתתרת תחושת ערך עצמי נמוכה ושבריריות מול ביקורת. אז מה המשמעות של נשיא אמריקאי כזה בהקשר למה שאנו יכולים לצפות שיקרה?

אנחנו לא יכולים לצפות שהתסמינים יעלמו, הוא לא ישתפר, לא ילמד, לא 'יכנס לנעלים' ולא 'משנה כיסא משנה נקודת מבט'.

הוא ימשיך לצייץ עמדות אישיות סותרות ומבלבלות, הוא ימשיך להגיד דברים שונים לאנשים שונים. חוסר העקביות ישאר איתנו.

הוא ימשיך להתנהג כאילו הכללים לא נכתבו עבורו. הוא לא יתנהג 'כמו שנשיא אמור להתנהג'. התוצאה, מסורות יישברו.

הוא ידאג רק לעצמו ולאלו שהוא רואה בהם חלק ממנו עצמו (משפחתו למשל). התוצאה, המוסר יישחק.

הוא ימשיך לחפש עושר כדי למלא את החלל הפנימי, הוא ימשיך לחפש את התחושה הטובה שחסרה לו בפנימיותו. התוצאה, אי-השיוויון יעמיק.

הנקודה המרכזית היא שאנשים שלא מכירים את התסמין חשים קושי אמיתי לחיות מסביבו של אדם כזה וכתוצאה הם משנים את הציפיות שלהם. ניתן על כן לצפות שהמעגל הפנימי שלו ידבק בנגיף. יהיה להם קשה יותר ויותר להבחין בין אמת ומציאות לבין שקר ופנטזיה. הוא יטפל בהם בדרכו ויזרוק אותם כשיתחשק לו. כלומר, אל תצפו שמישהו מהם ינטרל אותו.

 

– ואז, כאוס

התרומה ההדדית של שלוש הרמות המתנגשות הללו היא שאי- אפשר לחזות כלום.

האם איטליה תיפול? האם גוש היורו יתערער עוד יותר בעקבות הברקזיט? האם אירופה תסתגר מול גלי ההגירה? האם נראה התגברות של הימין- הקיצוני בעוד מקומות?

האם אנחנו לקראת קונפליקט גרעיני משולש רוסיה, סין, אמריקה? האם ניראה מלחמות סייבר? האם ההגמוניה האמריקאית בדרך להיעלם?

האם המזרח התיכון ירגע או להיפך? האם סוריה תתיצב?

מה יעשו שווקי המניות  והאג"חים העולמיים– האם הם ימשיכו להתעלם מאי- הודאויות הרבות וימשיכו להתנהג כאילו  הכיוון של הממשל האמריקאי ברור?

האם כתוצאה מהיחלשות והסתגרות המסגרות הלאומיות ניראה התחזקות של החברות הרב-לאומיות בזירה העולמית?

 

כאשר מערכת נמצאת 'על סף הכאוס' נוצרת הזדמנות להיווצרות של אטרקטור חדש.

מהו האטרקטור[2]  של השנה הבאה?

האם אנחנו מתגלגלים לסדר עולמי חדש שהוא לא ליברלי, לא רציונאלי ולא דמוקרטי?

אי- אפשר לדעת, אבל אולי כדאי לחשוב על האפשרות הזאת?

הבעיה היא שאתה, הקורא את הפוסט הזה, אתה אדם ליברלי, דמוקרטי ורציונאלי. אתה לא יכול לקבל את האפשרות שהעולם יהפוך ללא- אמיתי, מנוהל ע"י עריצים ולא-סובלני. זה לא יקרה במשמרת שלך. אתה לא יכול להאמין שזהו האטרקטור הזוכה.

ולכן, לא תנקוף אצבע כדי להשפיע על מניעת האפשרות הזאת

חבל כי כדאי לזכור, ההיסטוריה מלאה בתקופות כאלו. זה יתכן, זה אפשרי.

 

 

 

 

 

 

 

[1] חלק זה נשען על פוסט של N.Ziehl  מסוף נובמבר

 

[2] במונחי תיאוריית הכאוס המונח מייצג את האיזון שאליו חותרת המערכת, את המצב הסופי אליו היא 'שואפת'.

 

Please reload

Please reload

פוסטים נוספים