מחקרים ארגוניים

מחאת 2011: ממאהל ל-1000 שולחנות עגולים
במוצאי שבת 10 בספטמבר, התיישבו לשיח סביב שולחנות עגולים כ-8000 אזרחים, צעירים ומבוגרים, מכל רחבי הארץ כ-450 שולחנות נפרשו ברחבת המוזיאון בתל אביב, כ-250 שולחנות נוספים נפרשו בכל רחבי הארץ, מראש פינה עד אילת, משדרות עד גן שמואל, בירושלים ובחיפה, בקיבוצים ובעיירות הפיתוח. בכל שולחן ישב/ה מנחה, והדיון התמקד בשתי שאלות: מה השינוי שהייתי רוצה שיקרה בחברה הישראלית, ומה אני מוכן ורוצה לעשות למען זה. בכל שולחן היה מי שלקח על עצמו לתעד משפטי מפתח מדברי כל משתתף ומשתתפת. משפטים אלה מהווים את הבסיס למסמך זה.
מודל הפעולה של המתערבים החברתיים בישובי צפון השומרון לקראת ההתנתקות באוגוסט 2005
באוגוסט 2005 עזבה מדינת ישראל את רצועת עזה וכמה ישובים בצפון השומרון . במסגרת זו בוצע פינוי של התושבים הישראלים ונכסיהם ממקומות אלו . מהלך זה לווה במאבקים פוליטיים ואידיאולוגיים אשר שיקפו מחלוקות יסוד המפצלות את החברה הישראלית עד כתיבת שורות אלו . 
עבור חלק ממתיישבי צפון השומרון הייתה זו התנפצות חלום , שיברו של חזון אידיאולוגי וחוויית גירוש מביתם. מכאן ואילך נאלצו העקורים לרקום מחדש את מעגלי חייהם . תהליך העקירה והשיקום של אנשי גוש קטיף וצפון השומרון נוגע עד היום ברמת פרטים, המשפחות, הקהילות והחברה הישראלית כולה .
מטרת הפעילות המחקרית הנוכחית הינה לספק תשתית מקצועית לדיון אקדמי ומקצועי על היבטים של תהליך ההתערבות שהם בעלי השלכות לפעילות עתידית של מתערבים חברתיים. תוצרי המחקר מיועדים לשמש אנשי מקצוע ומנהיגים לצורך העמקת הידע בסוגיות שונות הקשורות לאפקטיביות הפעילות החברתית פסיכולוגית בעבר ובעתיד. 
חקר בסיסי נתונים בתחום משאבי האנוש
שימוש בניתוחי עומק של בסיסי נתונים גדולים לצרכים ארגוניים הינה פעילות חדשה יחסית בעלת גיבוי מחקרי חלקי בלבד. פרסומים על מחקרים ועל יישומים מהשנים האחרונות מראים כמה יסודות מבטיחים אך גם מצביעים אל אתגרים. ההבטחות נגזרות ממודלים שהראו הצלחות והאתגרים נגזרים מקשיים ארגוניים ומטודולוגיים. לכן, ככל שארגון מעוניין לבחון העמקת שימוש בניתוחי עומק של בסיס נתונים במערכי משאבי האנוש שלו עליו להזמין את עצמו לתהליך ניסיוני מרובה הפתעות.
פגיעה, סליחה ופיוס
חילופי מידע ושיתופי פעולה בין יחידים וצוותים חיוניים לתפקוד מיטבי של כל ארגון. אי שיתוף פעולה היא לרוב פועל יוצא של הרגשת  העובד או הקבוצה שפגעו בהם והכעס המתעורר כתוצאה מכך. בעקבות מצבי לחץ, קצרים בתקשורת וקונפליקטים  נפגעת יכולת הארגון להענות לצרכי בטחון, השתייכות והערכה של יחידים וקבוצות. על קרקע זו צומחים רגשות עלבון, פגיעה וזעם. בהמשך עלולה להיווצר הסלמה במישור הבין-אישי והארגוני בעקבות תהליכי משוב חיובי.
ניהול מצבי מיקוח
חילופי מידע ושיתופי פעולה בין יחידים וצוותים חיוניים לתפקוד מיטבי של כל ארגון. אי שיתוף פעולה היא לרוב פועל יוצא של הרגשת  העובד או הקבוצה שפגעו בהם והכעס המתעורר כתוצאה מכך. בעקבות מצבי לחץ, קצרים בתקשורת וקונפליקטים  נפגעת יכולת הארגון להענות לצרכי בטחון, השתייכות והערכה של יחידים וקבוצות. על קרקע זו צומחים רגשות עלבון, פגיעה וזעם. בהמשך עלולה להיווצר הסלמה במישור הבין-אישי והארגוני בעקבות תהליכי משוב חיובי.
הדרכה אישית בפתוח ארגוני
המאמר מתאר ומנתח תהליך הדרכה קבוצתית של יועצים ארגוניים במהלך הכשרתם לתפקידי הדרכה בתחום הפיתוח הארגוני. המאמר נשען על התפיסה כי היועץ לפיתוח ארגוני, הינו ישות מורכבת הנמצא בתהליך התפתחות המצטבר לכדי זהות ייעוצית ברורה. הכוונה של המדריך הינה לעצב את היועץ כישות שלמה בעלת זהות מובחנת של "יועץ לפיתוח ארגוני".
מודל ההדרכה ממקם את ה"מדריך" בתוך משולש דמיוני בעל שלש פינות, פינת המדריך, פינת המנהל ופינת המטפל. למשולש ישנו מרכז ושוליים אפורים. המדריך "מתקרב" לכל אחת מהפינות על פי הבנתו את צורכי הלמידה של היועץ אך, נמנע מלחרוג מגבולות תפקידו – הוא איננו ממלא בפועל אף פעם את התפקיד שבפינה ("לא נכנס לפינות").
תהליך התפתחות של קבוצת סופרויזן
במאמר זה אציע מודל של התפתחות קבוצת  הדרכה (סופרוויז'ן) בתחום של ייעוץ ארגוני שיאפשר למנחה להישען גם על ידע מתודולוגי כאשר הוא מנחה קבוצה כזאת. ידע כזה יכול להבנות אצל המנחה תחומי הסתכלות והקשבה וצורת חשיבה לבחירת התערבות במהלך הקבוצה, וכן להשפיע על אופן ההתערבות ובחינת ההשפעה שלה.