מורכבות וכאוס
March 10, 2020
מאה ימי קורונה: איך להיערך למשבר כשהוא דופק בדלת?
אם מסתכלים על ההיסטוריה הקצרה של התפשטות הקורונה- היא נמשכת מאה ימים בכל אזור. אצל הסינים השיגו שליטה בערך לאחר שלושה חודשים. לכן, הנחת עבודה טובה הינה שאם זה עדיין לא הגיע אליך זה ייקח מקסימום 100 ימים עד שזה יגיע, החלק הקשה נימשך כ- 3 חדשים – אך משך ההתאוששות לא ברור והיא תלויה בענף שבו אתה נימצא כמו במשאבים שאגרת עד שזה הגיע אליך – כלומר לא הכל תלוי בך, אבל הרבה כן.
בד"כ כאשר תופעת 'ברבור שחור' מתהווה בהתחלה מכחישים ומדחיקים (לי זה לא יקרה, אלי זה לא יגיע) אח"כ מפעילים חשיבה דמונית (זה אסון, אי-אפשר לברוח מזה) ורק אז מגיעים להתמודדות רציונלית.
המאמר מנסה לעזור לקצר את השלבים המוקדמים ולהגיע מהר אל ההתכוננות האפקטיבית. זה אומר לקבל את זה שאנחנו 'על סף הכאוס' – מציאות שיש בה מרכיבים שהם מעבר לדמיון הנוכחי שלנו אבל יש בה סדר סמוי שאותו כדאי למצוא ודרכו לפעול.
December 28, 2016
מאפייני הארגון השברירי
כנראה שההשערות לגבי גורמי הצלחה ארגוניים הפכו מורכבות ומסובכות מאד. אין זאת אומרת שההשערות שנצברו לגבי ארגונים שלא שרדו איבדו את התוקף שלהן. העשור האחרון מביא לפתחנו מגוון נוסף של רעיונות באשר לאי- היכולת של ארגונים לשרוד. אחד מהם הוא ההצעה של ניסים טאלב להבחין בין שבירות לאנטי- שבירות. את הרעיון הזה אפשר ליישם גם לארגונים.
פיתוח ארגוני
האתר מבוסס על הנחה ששיתוף בידע מועיל לכל הצדדים, ליוצר - שעשוי לקבל משוב על רעיונותיו, לקורא - שעשוי למצוא שימוש ברעיונות הללו, ולחברה בכללה - שזו הדרך שלה להתקדם לעתיד טוב יותר.
עיקרון השיתוף הוא המוביל את החלק הזה באתר - בו תוכלו למצוא מאמרים ומצגות על נושאים שמעניינים אותי ושאני חושב שיש לי מה להגיד בהם. בחלק מהמקרים החומר המוגש כאן נוצר גם משיתופי פעולה עם קולגות (ואז כמובן הדבר מצויין במפורש).
הקורא חופשי להשתמש בחומרים לענייניו תוך ציון המקור.
אתיקה ועסקים חברתיים
June 20, 2016
החזר השקעות למחזיקי עניין
חברה עסקית מתקיימת לצורך מימושם של אינטרסים וציפיות של מגוון מחזיקי העניין בה. בביטוי "מחזיקי עניין"(stakeholders) הכוונה לכל מי שהחברה מושפעת ממנו או משפיעה עליו ויש לו עניין בה או לחברה יש עניין בו. מכאן שהנהלה של חברה, המעוניינת בצמיחה עסקית מתמשכת, אמורה לעקוב אחר מימושם של אינטרסים אלו באופן עקבי, מתואם ומאוזן, ולהיות בדיאלוג עימם.
בעבר היה מקובל לחשוב כי החברה קיימת לשרת את בעלי המניות שלה בלבד. כיום ברור כי סיפוק צרכי וציפיות בעלי המניות לא יכול יותר להספיק לצורך שימור קיומה וצמיחתה של חברה עסקית לאורך זמן.
כוונת מאמר זה הינה להציג, לנתח ולהדגים שימוש בתיאוריה של מחזיקי העניין בפירמה לצורך השאת הערך למגוון המשקיעים, ושל הפירמה, מנקודת מבטו של המנהל הכללי.
המסר המרכזי של המאמר הוא שמיפוי נכון של כלל מחזיקי עניין יחד עם בניית תשתית שמאפשרת דיאלוג עם ובין מחזיקי העניין - ישיאו ערך לפירמה.
June 04, 2016
אכיפה היא לא הפתרון - על הטמעת אתיקה כתהליך חינוכי
ארגונים רבים דנים היום בשאלת הערך של העיסוק בהטמעת קודים אתיים עבורם. בין היתר הם מתחבטים בשאלה מהי הדרך היעילה והמהירה להביא שינוי בהתנהגות האתית. פעמים רבות כלולה בהתלבטות זאת השאלה: אם כבר יש לנו קוד אתי והעובדים מכירים אותו, איך נביא אותם לידי התנהגות התואמת אותו?
אחת התשובות הניתנות להתלבטות זאת הינה הקמתם של מנגנוני אכיפה.
הטענה המרכזית המובאת במאמר זה הינה כי אכיפה של קוד אתי הינה לא רק טעות באופן החשיבה על הטמעת התנהגויות תואמות קודים אלא גם לא אפקטיבית וכרוכה בסכנות מיותרות הקשורות בבלבול העשוי להתרחש בין התנהגויות לא חוקיות, התנהגויות הנוגדות את הנוהל והתנהגויות שאינן ראויות. המאמר מתאר תהליכים אחרים שבאמצעותם ניתן להטמיע התנהגות אתית בארגונים
June 04, 2016
קוד אתי ראוי לחברה ראויה
קוד אתי וכתיבתו הפכו בשנים האחרונות למצרך נדרש בחברות עסקיות (וגם שאינן עסקיות). כתיבתו של קוד בתוך מסגרת ארגונית קיימת יכול להיות הליך עתיר משאבי זמן ולכן, בחלק מהחברות אנחנו רואים שהקוד נכתב ע"י גורם מטה (בדרך כלל במחלקה המשפטית או במשאבי אנוש) ושתהליך הטמעתו הצטמצם להפצתו בכלי התקשורת הפנימית. לעומת זאת חברות אחרות משקיעות בתהליך הכתיבה זמן, מקימות צוותי פתוח וניסוח ומפיצות את הקוד בתהליכים חובקי ארגון ומושקעי משאבים.
איך ניתן לדעת האם הקוד שנוצר בתהליך השני ראוי יותר מזהו של התהליך הראשון ?
מאמר זה מבקש להציב קריטריונים לבחינת השאלה מהו קוד אתי ראוי
May 28, 2023
תרבות ניהול סיכונים
בשנים האחרונות הולך ותופס ניהול הסיכונים מרכיב מרכזי יותר ויותר באג'נדה הניהולית – ולא רק בקרב מנהלי הגופים הפיננסיים. הצורך לטפל באופן שיטתי ויעיל בסיכונים לא נגזר רק מדרישות של רגולאטורים שלטונים אלא גם בגלל הפיכתו של השוק לגלובאלי (ורצון לתשואות גבוהות עבור הון מושקע), בגלל הקשר החזק בין תופעות שונות המשפיעות אחת על התרחשותה של רעותה, בגלל קצב האירועים שהוא פעמים רבות בעל פוטנציאל של השלכות משבריות ובשל זליגה של משברים מענף תעשייתי למשנהו בקצבים מהירים. רמת חשיפה זאת לקצב שינוי מהיר, רמת אי-ודאות גבוהה ורמת מורכבות סבוכה מעמידה אתגר ניהולי בעל מאפיינים חדשים – שאחד מהם קיבל את הכותרת "ניהול סיכונים".
Future Search
Future Search הוא כנס תכנון העוזר לאנשים להסב במהירות את המחשבות שלהם למעשים. המפגש הוא ממוקד מטרה. הוא מסב יחדיו 60-80 בעלי עניין בחדר אחד או מאות במפגשים מקבילים.
Future Search מביא אנשים בעלי מגוון מאפיינים, אינטרסים וסגנונות חיים לאותה שיחה. משתתפים בו אלו ששולטים במשאבים יחד עם המומחים, בעלי הסמכות ואלו שאת צורכיהם רוצים לספק. המפגש נמשך 16 שעות המשתרעים מעבר לשלושה ימים.
אנשים מספרים סיפורים על עברם, מנסחים את הבנתם את ההווה ומשתפים באשר לעתיד הרצוי להם. במסגרת דיאלוג מפרה הם מגלים את המכנים המשותפים להם ואת הדברים שהם יכולים להסכים עליהם.
הגישה והטכניקה יושמה במאות ארגונים וגופים בכל היבשות. היא הוכחה כמתאימה ומקדמת עסקים, ארגונים למטרות חברתיות (NGO), קהילות, מערכות חינוך וגופים שלטוניים אחרים.
ארגונים הרוצים ליצר וליישם במהירות אסטרטגיה, חזון או תוכנית ייהנו מתהליך אפקטיבי, העונה לקצב השינויים המהיר של הסביבה העסקית והחברתית.
מהלך של כנס FutureSearch בתמונות (פירוט בתחתית התמונות)
