מאמרים על אבחון ארגוני

​
Action Research כשיטת מחקר רלוונטית
AR הוצע ע"י קורט לווין כהליך מחקרי לגיטימי ליצירת ידע במדעי החברה עוד בשנות ה-40 למאה שעברה. מאז נחקר רבות ופורסם רבות בתחום זה, אך עדיין נחשבת הלגיטימיות של הגישה בספק בעיני מקדשי המחקר המדעי של הזרם המחקרי המרכזי. חוסר הלגיטימיות נשען על טענות לגבי תקפות הידע הנוצר, הערכים של השיטה ומידת היכולת להכליל את הממצאים. במידה רבה, חוסר הלגיטימיות נובעת גם מהתפיסה ש-AR הוא יותר כלי להתערבות ארגונית מאשר כלי מחקר ומכך שהוא בשימוש בתהליכי אבחון ארגוני – שאינם תורמים ידע מדעי קביל ובכך נפגעת "תדמיתו" ככלי מדעי.
מטרת מאמר זה היא להתמודד עם הטענות הללו מתוך כוונה לחזק את התשתית שתקדם את השימוש ב-AR כגישה וככלי מחקר לגיטימי במחקר האוניברסיטאי במדעי החברה והניהול.
לחץ לקריאה
​
גישוש - המפגש הראשון עם הארגון
תהליך הגישוש מהווה את המפגש הראשוני עם הארגון לאחר הסכמה עם הנועץ על כניסה לארגון. אפשר שתהליך הגישוש מתחיל על בסיס תמונה ראשונית שנתקבלה ממזמין האבחון ואפשר שההתחלה היא ללא הכוונה ראשונית כזאת. בכל מקרה יש להקדים לכניסה לארגון קבלת תמונה כללית מפורטת מספיק בכדי לקבוע מיהם המרואיינים הראשונים שאיתם צריך להיפגש. בדרך כלל, סבב ראיונות ראשון עשוי להיות מורחב על בסיס המלצות של מרואיינים. גם, סבב הראיונות יאפשר לקבוע מהם בסיסי הנתונים הנדרשים כדי לקבל תמונה כמותית על התנהלות הארגון.
 
מטרה:
מטרת תהליך הגישוש – כתהליך מקדים לכניסה לארגון היא להשיג שלוש מטרות ראשיות:
-זיהוי הסימפטומים, מופעי הבעיה שלאורם יוחלט על התהליך הייעוצי
-היכרות ראשונית עם הארגון והסביבה העיסקית – תפעולית שלו
-חיבור ראשוני לאנשי המפתח בארגון
לחץ לקריאה
​
אבחון מוכנות ארגונית לשינוי
המונח מוכנות לשינוי נתפס ע"י רבים כמובן מאליו. אולם, מסתבר שמנקודות מבט תיאורטיות ויישומיות להגדרת המושג השלכות על אופן הטיפול בו. מקריאת פרק זה יתבהר כי גישות תיאורטיות שונות מביאות לתרגומים מעשיים שונים ומגוונים ובכך מקשות על השיח הארגוני ובין הנועץ ליועץ.  בחינת המוכנות לשינוי מצד הארגון נחשבת כאחד הצעדים החשובים במהלך תהליך ייעוצי – בעיקר כזה המתחיל באמצעות אבחון כולל. התפיסה כי הערכה כזאת היא חשובה מבוססת על תפיסת תהליך שינוי כתהליך שיש לו התחלה,  אמצע וסוף – משמע תפיסה פרויקטאלית. התקופה הנוכחית שונה בכמה דברים מהותיים מאמצע המאה הקודמת. לעניינו של פרק זה, עיקר השוני נעוץ בהיקפי השינוי, במהירותם ובעיקר בתכיפותם. למעשה, מרבית הכותבים כיום על ניהול שינוי מבינים את המצב כשינוי תמידי
לחץ לקריאה
​
תצפית שיטתית כחלק מאבחון
תצפית משתתפת ככלי מחקרי פותחה בשירות האנתרופולוגיה. מטרתה הייתה לאפשר הבנה של התנהגות אנושית בקהילות שבטיות שהנגישות אליהן באמצעות כלי מחקר אחרים הייתה מוגבלת. לאורך השנים התפתחה היכולת ליצור באמצעותה ידע תקף ע"י הפיכתה לכלי שיטתי (Grounded theory ראה למשל,   Locke, 2001). ברבות הימים הפך הכלי לאמצעי שימושי גם במערכים שבהם התוצר המבוקש איננו דווקא ידע "מדעי" – כמו למשל תהליך האבחון הארגוני.  תהליך אבחון ארגוני אמור להבטיח הבנה תקפה של המציאות הארגונית בכדי לאפשר פרשנות מוסכמת לנועץ וליועץ לגבי תהליך השינוי הנכון והאפשרי. על-כן התהליך צריך להבטיח הן אמינות והן הסכמה – באשר בלעדי אחד מביניהן לא תיווצר תזוזה ארגונית לכיוון שיפור האפקטיביות.
לחץ לקריאה
​
?הראיון המלמד מהו
ראיון מובנה הוא תהליך שמטרתו לאסוף מידע ולהעמיק ידע באמצעות שיחה עם אנשים היכולים לספק לנו מידע, שלא ניתן למצאו בכתובים, או שהכתובים לא יכולים לספק תמונה מלאה על כל הנושאים (תחושות, עמדות, הערכות, הסברים לתופעות).
ניתן לבצע ראיון לאדם בודד וניתן לבצע גם ראיון קבוצתי (דוגמת קבוצת מיקוד). ראיון קבוצתי הינו מורכב יותר ומחייב מיומנויות הקשבה והובלה יותר גבוהות.
לחץ לקריאה
​
כתיבת דו"ח לנועץ
ההכנות למהלך סיומו של אבחון יכולות לכלול גם כתיבתו של דוח מסכם וגם היערכות לשיחה מסכמת ("משוב") עם הנועץ המרכזי \ עם צוותו \ נועצים נוספים. מטרתו המרכזית של המפגש המסכם את האבחון הינה להניע לשינוי בכיוון נכון על בסיס תובנות הנשענות על מידע תקף. כתיבתו של דו"ח על אבחון לנועץ צריכה לשרת את השיחה העתידית על שינוי כמו גם לסכם את התמונה המערכתית שנוצרה במהלך האבחון (כלומר עצם כתיבת הדוח היא התהליך של זיקוק המחשבה).
לחץ לקריאה