top of page

דמוקרטיה 2.0 כמושך מוזר תלת-מוקדי: השוק, המדינה והחברה האזרחית

למה יש כל כך הרבה פעילות אזרחית (הפגנות) בעולם? למה ממשלות קואליציונית לא מצליחות להיווצר? למה עוד פעם בחירות? האם הדמוקרטיה המערבית היא על פרשת דרכים?


אני חושב שכן.


ניראה שמושגים מתורות הכאוס יכולים לפרש:

הדמוקרטיה המערבית בנויה במשך כמאתיים שנה על איזון בין כוחות השוק לכוח המדינה – מושך (attractor) מוזר דו מוקדי. לאחרונה מסתבר שדמוקרטיה היא מושך מוזר תלת-מוקדי: גם לחברה האזרחית יש מה להגיד.


מהם שלושת מוקדי המושך?

מוקד אחד הוא מוקד הכוח השלטוני המבוסס על מוסדות כמו הממשלה והפרלמנט, מנגנוני ההשפעה שלו הם הכוח (המשטרתי והצבאי), החוק והרגולציה, השפה שלו היא כוח פוליטי והגיבוי האקדמי שלו הוא במדעי המדינה ובבתי הספר לממשל.


מוקד שני הוא מוקד הקפיטליזם (הליברלי?) המבוסס על מוסדות כמו הבורסה, הבנקאות וחברות הענק, מנגנוני ההשפעה שלו הם השוק ו'היד הנעלמה', השפה שלו היא היעילות וההון, והגיבוי האקדמי שלו הוא מחלקות הכלכלה ובתי הספר למנהל עסקים.

האיזון בין שני המוקדים הללו שמר על תנועת מטוטלת (מעברים בין עוצמת המדינה לעוצמת פירמות הענק ויחסי הון-שלטון) כאשר בעולם הקומוניסטי המדינה תמיד ניצחה ובעולם המערבי ההטיה לטובת חברות הענק הלכה והתבהרה בעשורים האחרונים.

הגלובליזציה (שלאחר נפילת חומת ברלין) בהובלת חברות הרב-לאומיות הותירה את המדינות להשתרך מאחור.

המשבר של סוף העשור הראשון של המאה העשרים ואחת פתח מגמה חדשה – שהמאפיין הראשי שלה הוא כנראה, עלייתו של

מוקד שלישי – מוקד החברה האזרחית.


מוקד החברה האזרחית – בהיותה חדש הוא החלש, מבוסס על מרכזיותו של האזרח- 'האיש הקטן', השפה שלו היא השפה של התרבות והחברה (society), המוסדות שלו הן עיתונות, עמותות וארגונים למטרות חברתיות (הפרלמנט- שיכול היה להיות מוסד של החברה הוא מוסד של השלטון), המנגנונים שלו הם מאמרים, הפגנות והצבעות פופוליסטיות בבחירות, והאקדמיה שעומדת מאחוריו היא הפקולטה לאנתרופולוגיה, הכלכלה ההתנהגותית ובתי הספר לעבודה סוציאלית.


במאבק על ההגמוניה החברה האזרחית היא החלשה מכולם כרגע: כשיש מחאה חברתית היא פעם נגד ארגוני הענק ופעם נגד הממשלות. כשהם תופסים תעוזה אומרים למוחים תלכו לכנסת (ניצחון למוקד השלטוני) ואם לא מצליח לכם תלכו לפילנתרופיה (ניצחון למוקד הקפיטליסטי). העמותות המצליחות הן הללו שנשענות על תקציבי ממשלה או על פילנתרופים חזקים. הפקולטות למדעי החברה הן הפקולטות החלשות (ביחס לפקולטות כמו משפטים, בתי הספר למנהל עסקים ומחלקות לכלכלה) באוניברסיטאות. השפה השליטה היא שפת הפוליטיקה ושפת השוק.


מהי הדמוקרטיה החדשה -היא איזון חדש בין שלושת המוקדים. המושך המוזר החדש יהיה תנועה שוטפת בין שלושת המוקדים (במקום בין שניים) באופן הנותן מקום לכל אחד מהם ויוצר במרכז את ה- sweet zone, מרחב האיזון – כמו שניראה באיור.





כדי שזה יקרה החברה האזרחית צריכה למצוא לה מנגנונים להשפעה, מוסדות לפעולה, שפה משלה ולגיטימציה אקדמית שיוכלו להתמודד מול העצמה המובנית של שני המוקדים הוותיקים. אם המהפכנות האזרחית תתבטא בפרלמנט ובממשלות פופוליסטיות (ניצחון למוקד השלטוני) או ב'עסקים החברתיים' (ניצחון למוקד הקפיטליסטי) בלבד – נחזור לאותה דמוקרטיה שבמאתיים השנים האחרונות נזכרת בנו רק לקראת הבחירות.


רוצים לחשוב על איך מגיעים לזה?

![endif]--

bottom of page